מסעי

בפרשת מסעי אנו פוגשים מעין סיכום של מסעות בנ"י לקראת הכניסה לארץ, הסיכום סוקר שמית את ארבעים ושניים המסעות של בנ"י במדבר.

ועוברים ממקום למקום, תאור מפורט שלא אומר לנו יותר מדיי… אנו לא יודעים כמעט על אלו מקומות מדובר, נזכרים אולי בכל מהסיפורים שאנו מכירים מהתורה שהיו במקומות אלו, אבל סך הכול נראה כסיכום שדי חוזר על מה שסופר ולא יותר.

מתוך הבנה כללית יותר על פרשת השבוע בכלל אנו צריכים לדעת שלא סתם אנו קוראים כל הזמן את פרשת השבוע בשבת ובמהלך השבוע וכל שנה חוזרים על אותו דבר.

יש לזה משמעות, משמעות רלוונטית אליי, כאן בזמן הזה, בשלב הזה בחיים שלי בו אני נפגש עם פרשה מסוימת, זה לא סתם הפרשה הזו צריכה לעבור בתוכי, יותר נכון אני בתוכה, לעבורר את מה שכתוב בה, להפנים את התורה של אותו שבוע.

וכאן אנו חוזרים לפרשה שלנו, פרשת מסעי, בסקירה של מסעות בנ"י במדבר, התורה

מפרטת לנו את סדר המסעות כדי שנכיר אותם, כדי שנעבור כל פעם מחדש עם עם ישראל של אז ושל היום את אותם מסעות, היום.

מה הקשר שלי למסעות במדבר? והרי יש לי בית ואישה וילדים ועבודה ואני כבר בארץ?!

והתורה בכל זאת אומרת לך כל שנה, תדע לך שאתה בדרך שיש צד בך שהוא עדין נודד במדבר, שעדין לא הגיע אל המקום אליו הוא צריך להגיע, המקום, ירושלים הבנויה, בית המקדש. ואם לפעמים אנו שוכחים זאת אז מזכירים לנו את זה כל פעם מחדש.

יש עניין לחוות את המצב הזה של נדודים במדבר, של הליכה לא"י.

לא סתם אחד משמותיו של הקב"ה הוא שם בן מ"ב אותיות כנגד מ"ב מסעות של עם ישראל, יש צד של אלוקות שמתגלה במציאות הזו של הליכה במדבר, של נדודים בדרך לא"י. של:"זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". ואנחנו צריכים להיפגש עם זה.

בשיר המיוחד "אנא בכוח", יש מ"ב מילים, הוא קשור לכל המצב הזה,

"חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך".

שנזכה לעבור את המסעות הללו בתוכנו פנימה בדרך למקום אליו אנו צועדים מאז יצאנו ממצרים.

"נהלת בעוזך אל נווה קודשך"