הים ביהדות
הים ביהדות
הקדמה
• "שהים מוכן לצאת ממנה דברים החשובים מפני הים כי הים דומה לרקיע והרקיע דומה לכסא הכבוד ולכך כל דבר שהוא כבוד ויקר, יוצא ממנו".(מהר"ל חידושי אגדות)
ים כללי
• בליל ראש השנה אנחנו קוראים יחד ברוב רגש מזמור בתהילים. המזמור נפתח במלים: "לה' הארץ ומלואה, תבל ויושבי בה. כי הוא על ימים יסדה, ועל נהרות יכוננה" (תהלים כ"ד, א-ב). למה כתוב "כי" – "בגלל"? מה הקשר של הימים והנהרות לסיבה שבגללה העולם שייך לה'?
• הקב"ה ברא את העולם, ושני שליש של העולם הוא ים, והים יכול להתפשט על היבשה וברגע אחד לא ישאר זכר מכל היבשה. אך הקב"ה עשה גבול להים " גבול שמת בל יעבורון בל ישובון לכסות הארץ" (תהלים קד ט) הקב"ה אמר להים " עד פה תבא" (איוב לח, יא) .
• אתה הוא ה' לבדך, אתה עשית את השמים, שמי השמים וכל צבאם, הארץ וכל אשר עליה, הימים וכל אשר בהם, ואתה מחיה את כולם.(מן התפילה)
• "זה הים גדול ורחב-ידיים, שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות. שם אוניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו) "תהילים קד, כה.(
לויתן
• "אמנם מה שאמר כי הוא משחק עם הלויתן דוקא, רצו לומר בזה, כי יש אל השם יתברך תכלית התאחדות עם ברואיו. אף כי בודאי שאין השם יתברך מתאחד עם הנמצאים, והוא נבדל מהם, רק שרצונו מתאחד עמהם. וזהו עצם השחוק כמו שיתבאר. ודווקא לויתן, … כי הבריאה הזאת בפרט מבין כל שאר הנבראים היא מיוחדת אל הרצון …. ואין בריאה מיוחדת אל הרצון רק הלויתן. ודבר ידוע למבינים כי הלויתן לפי חשיבות ומעלת בריאתו כמו שספרו עליו רז"ל (ב"ב ע"ד, ב'), הנה ראוי הוא ביותר אל חיבור הרצון בפרט. … לשון לויה וחבור, כי בריה זאת מיוחדת להיות לרצון אליה. ועצם השחוק אינו רק חבור והתאחדות עם הדבר לא זולת זה, ולפיכך אמרו שהוא ית' משחק עם הלויתן. …עצם השחוק בעצמו הוא התאחדות הרצון עם דבר אחד."(מהר"ל, חידושי אגדות).
• "בתקופת טבת מרים לויתן ראשו ומטיל אימה על כל הדגים (מדרש כונן). בכל יום ויום הוא מצחק כשלוש שעות בים. בשעה שהוא רעב מוציא הבל מפיו ומרתיח את המצולה, ובשעה שהוא צמא עושה תלמים תלמים בים, ואלמלא מכניס ראשו בגן עדן לא הייתה ברייה יכולה לעמוד מריחו. אבל לעתיד לבוא גבריאל המלאך יעשה קניגיא (מלחמה) עם לויתן, ובעזרת הקב"ה ישחטהו (ב"ב ע"ה. ויק"ר פי"ג י"ג).
מזל דגים
• "באדר מזל דגים מתחיל לעלות" (רש"י בבא מציעא, ק"ו:).
• "בא לו מזל דגים שהוא משמש בחדש אדר ולא נמצא לו זכות ושמח מיד ואמר אדר אין לו זכות ומזלו אין לו זכות ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן, והוא לא ידע שבאחד באדר מת משה ובאחד באדר נולד משה, ואמר כשם שהדגים בולעין כך אני בולע אותן, אמר לו הקב"ה רשע דגים פעמים נבלעין ופעמים בולעין ועכשיו אותו האיש נבלע מן הבולעין, אמר רבי חנן הדא הוא דכתיב ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". (אסתר רבה).
• על כן גם מתאימה מאוד אכילת דגים בשבת, כפי שנפסק להלכה במשנה ברורה (אורח חיים רמ"ב, סק"ב): "טוב שיאכל בכל סעודה משלוש סעודות – דגים", משום שביום הרוחני ביותר בשבוע יש לאכול את האוכל הרוחני ביותר שבטבע, הדגים. עד כדי כך שמאמר ידוע הוא "כל האוכל דג, ביום ד"ג (השביעי – שבת) ניצול מד"ג (מדין גהינם) ".
אלמוגים
• ויעש המלך עצי האלמגים מסעד לבית אדני ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא כן עצי אלמוגים ולא נראה עד היום הזה (מלכים א'י יב).
• דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב – עשרה מיני ארזים הן: ארז … שיטה … הדס … עץ שמן …ברוש … תדהר .. ותאשור …אלונים … אלמונים … אלמוגים-כסיתא (תלמוד בבלי, בבא בתרא, דף פ, עמוד א) רש"י: כסיתא- אילן שגדל בים ויקר הרבה וקורין קורי"ל.
• "ורבנן אמרין מין אילנין הראה הקב"ה לשלמה בים ועשה בהן כל צרכי בית המקדש ונגנזו"(.מדרש הגדול)
• "אַלְמוֹגִין – כָּסִיתָא "וצי אדיר לא יעברנּוּ" אמר רב: זוֹ בּוּרְנֵי גְּדוֹלָה"8. האלמוגים שהים מכסה אותם, מונעים מהאניה (צי) להגיע לחוף. ומה הפתרון?
• "כיצד הוציאו את האלמוגים? הגיאו שש אלפים איש בתריסר חדשים ויש שאומרים תריסר אלפי אנשים בששה חדשים, וטענו הספינה בחול עד ששקעה בגובה שוליה וצלל אמודאי וקשר חוטי פשתן באלמוגים ובספינה, ונטלו החול וזרקו החוצה, וכמה שהספינה צפה חזרה היא מביאה אלמוגים, וערכם כסף פי שנים ממשקלם." (מסכת ראש השנה כ"ג).
• ועל כך כתב ב"שם משמואל" :
וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה פירש שזה משל על האדם בעסקו בדברים גשמיים וכאשר חוזר ומדביק נפשו למעלה מושך עמו כל חלקי הקדושה שהיו מובלעים בדבר שהי' עוסק בו, עכ"ד:
ויש להוסיף ביאור, דהא דטענו לה חלא הוא משל על כובד הלב שלפעמים כבד לב האדם עליו עד שקשה לו להוציא דיבור של תורה או תפלה מעומק הלב כאילו הי' אטום וטמון בעפר ונטל החול ודעתו קצרה ונקרא בפי חכמי האמת מוחין דקטנות, ויש בזה חילופי מדרגות, אבל אז הזמן לדבק עצמו ולקשר עצמו במצוות מעשיות עוד יותר ויותר מכפי הרגיל, ובמצוות מעשיות אלו מקשר חלקי הקדושה המפוזרים בגשמיות העולם להיות דבקים במצוה. וזהו המשל ונחית בר אמוראי וקטר אטוני דכיתנא בכסיתא הם חלקי הקדושה, וקטר להו בספינתא הוא גוף האדם הנמשל לספינתא, כבזוה"ק (ח"ב קצט.) וכאשר משליך ממנו את נטל החול לאט לאט ומלהיב נפשו לחזור להדבק בהש"י בהתבוננות ובהתפשטות הדעת, אז אתו עמו יחדיו נתעלו כל חלקי הקדושה שנקשרו עמו בהיותו במוחין דקטנות ועי"ז עצמו תתלהב נפשו בקדושה ביתר שאת ויתר עז. וזהו ומחליף על חד תרין כספא, כי כסף הוא לשון אהבה. ובודאי דכל ענין הכבדת ואוטם הלב דמעיקרא האלקים אינה לידו למען שלבסוף ישוב אל המקום אשר הי' שם אהלו בתחילה ברכוש גדול הוא תוספת חלקי הקדושה כנ"ל, וכמו שבמשל למען להוציא לבסוף האלמוגים טוענין אותה חלא מעיקרא. והנה מובן שהעיקר הוא מה שמנתק עצמו בכח מהגשמיות ומלהיב נפשו בכח גדול, בזה יכול להוציא חלקי הקדושה המפוזרים, אבל בלתי שמנתק עצמו בהתלהבות ישארו הוא והם למטה, וכמשל הרוצה להוציא יתד ברזל מהכותל שאינו נאחז בצבת מדביק בו חתיכת אבן השואבת וכאשר מנתק ומרחיק אבן השואבת מהכותל נמשך עמו יתד הברזל, ואם לא ירחיק וינתק את אבן השואבת מהכותל לא עשה כלום, ותישאר גם אבן השואבת כמו היתד דבוקה בכותל…
והנה פרשה זו היא דוגמא וללמד על הכלל כולו יצאה, שבכל מקום ובכל זמן כאשר יזדמן לפני האדם דבר שאיננו ראוי לו לפי מצבו, הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו, הנה היא סיבה מאת הש"י והאלקים אינה לידו שנזדמן לפניו דבר זה למען יתרחק ויפריד מחשבתו ממנו, ובהתרחקו ממנו ינתק את חלקי הקדושה מן הדבר הזה וידבקו בו:
תכלת
• תניא, היה רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר, ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד". (חולין פט.)
• מה נשתנה תכלת – שיחדו הקב"ה למצוה זו:
דומה לים – שנעשו בו נסים לישראל:
ובמנחות: וספיר הוא כסא הכבוד דכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא וכשהקב"ה מסתכל בכסא הכבוד שלו נזכר במצוה זו שהיא כנגד כל המצות:( רש"י, מסכת מנחות מג)
סיכום
• "הים ראה וינוס".
• "יורדי הים באניות, עשי מלאכה במים רבים. המה ראו מעשי ה', ונפלאותיו במצולה. מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ד'".(תהילים קז)
