מקור השם אילת ומשמעות העיר
מקור השם אילת ומשמעות העיר
העיר אילת של ימינו מקורה בתחנת משטרה וחבורת דייגים מימי השלטון הטורקי, אך שמה אינו מופיע רבות בתרבות היהודית, שמונה פעמים בתנ''ך כולו מופיע שמה של העיר הדרומית בארץ פעם בשם 'אילת' ופעם בשם 'אילות' ברבים. תחילה אילת הוזכרה כציון מקום בשטח אדום, נַּעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵי־עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֙רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵאֵילַ֖ת וּמֵעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר {ס}וַנֵּ֙פֶן֙ וַֽנַּעֲבֹ֔ר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר מוֹאָֽב׃ ט וַיֹּ֨אמֶר ה' אֵלַ֗י אֶל־תָּ֙צַר֙ אֶת־מוֹאָ֔ב וְאַל־תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי־ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת־עָ֖ר יְרֻשָּׁה. הקב''ה מצווה את בני ישראל להתחיל להיכנס לארץ ישראל בדרך הר שעיר, הרי אדום של ימינו ומדגיש שזהוי אינה אדמתם של בנ''י!
אז למה נלחמו ראשי המדינה שבדרך על פיסת חוף כה קטנה ומרוחקת? האם באמת מדובר בעושר כלכלי בלבד?
הרמז הראשון למקור השם
כאשר מגיעות שנות בצורת שאותן חזה יוסף לפרעה שולח יעקוב את בניו למצרים, א וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם־כֵּ֣ן ׀ אֵפוֹא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בָּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים׃ (בראשית מ''ג) בפסוק טמון הרמז הראשון לעיר אילת ולחישבותה!
במסגרת הבצורת לא נותר הרבה לגדל בארץ כנען למחיה, אך יעקב לא רוצה לשלוח את בניו למצרים בידיים ריקות לכן מצווה עליהם לאסוף בדרכם דרומה 'מזמרת הארץ' הכוונה ל'שי' המורכב מדברים שניתן למצוא בארץ אפילו בזמן בצורת.
צֳרִי - על פי רבן שמעון בן גמליאל בפיטום הקטורת "הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף". זהו סוג של חומר ששימש לרפואה. זיהויו של עץ הקטף אינו ידוע, יש הסוברים שזהו עץ השיזף. זהר עמר סבור שהצרי אינו אלא האפרסמון המוכר לנו מפרשת הורודוס ונפרטיטי ומהתלמוד.
דבַשׁ - הרב שמואל דוד לוצאטו מפרש לנו שהכוונה לדבש העשוי מצימוקים כיוון ש"דבש דבורים מצוי הוא במצרים הרבה, וכן דבש תמרים, ויש אומרים שהוא עשוי מצימוקים והוא נקרא בלשון ערבי dibs, ועד היום מביאים ממנו מחברון למצרים משא שלוש מאות גמל בכל שנה, ומערבים בו מים ושותים אותו במקום יין, והיין מעט במצרים".
בנוסף המילונאי הסורי בר בהלול פירש את המילה 'דבושא' כממתק הנעשה מצימוקים ודבש-צימוקים.
נְכֹאת - ככל הנראה דונג דבורים לפי תרגום אונקלוס, רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון מפרש שהכוונה לעץ חרוב.
לֹט - הזיהוי אינו ודאי, אך גם כאן מדובר בפרי ששימש לרפואה, ייתכן שהכוונה לפירות "שיזף השיח" (Ziziphus Lotus). רס"ג מפרש ערמון, אף שעץ זה אינו סגולי לארץ, אך הוא צומח בסוריה ובלבנון.
שְׁקֵדִים - שקד מצוי.
בטנים- אין הכוונה לקטניית הבטן המוכרת לנו אלא הכוונה ל'אלת הבטנה' הוא הפיסטוק.1
למעט הלט שאין לו זיהוי וודאי כל שאר זמרת הארץ היא תפוקה צמחים מאופיינים באקלים ים תיכוני האופייני לארץ כנען, כיודע בעבר אקלים המדבר הקיצוני השרוי במרחב אילת היה קיצוני פחות, בתלי הישובים בתקופות מאוחרת במעט תקופת האבות נמצאו עדויות רבות לענף חקלאי למחצה של אלת הבוטנה, ואף עלה ניסיון לחזור לענף זה על ידי חברי שדה בוקר על יד חניון הרועה של היום.
ככל הנראה מקור השם 'אילת' הוא בגידול הרב של אלת הבוטנה באזור ישוב זה, כאשר יעקב שולח את בניו למצרים ומצווה עליהם לאסוף בדרך בין השאר גם מן הבוטנה שתיקרא בדרכם.
חיזוק נוסף לשם זה הוא יישוב נוסף בסמוך לחברון הניקרא אף הוא 'אילת' ומופיע במשנה במעשר שני, ה', הישוב מוזכר במסגרת הלכות מעשר לכרם, אילת מובאת כגבול דרומי במרחק יום הליכה מירושלים. בנוסף במפת מדבא מופיעה במפה עיר ולידה צויין עץ ענק2.
משמעותה של העיר אילת
הפעם השניה בה מוזכרת העיר אילת היא בלשון רבים 'אילות', יז אָז֩ הָלַ֨ךְ שְׁלֹמֹ֜ה לְעֶצְיֽוֹן־גֶּ֧בֶר וְאֶל־אֵיל֛וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם (דברי הימים ב' פרק ח'). בפרק ח' מתואר כל מעשי הבנייה של ממלכת ישראל תחת שלטונו של שלמה והפרק מסתיים במטרתו החדשה לבנות עיר נמל שתהפוך את ממלכתו לאימפריית סחר בעלת מוצא לשני אוקינוסים!
כך הופכת העיר עצין גבר היא אילת לסמל איכות השלטון בממלכת יהודה, שלושה מלכים מנסים להשתמש בעיר על על הים האדום לצורכי הממלכה.
כאמור הראשון היה שלמה שבמהלך שלטונו בונה דרך המקשרת ממרכז היישוב בממלכתו אל אזורי הפריפרייה ובינהם גם אל חופי אילת על ידי תחנות סחר ומשמר-אֶת־תַּדְמֹ֖ר (תמר) בַּמִּדְבָּ֑ר וְאֵת֙ כָּל־עָרֵ֣י הַֽמִּסְכְּנ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּחֲמָֽת׃ בשיתוף פעולה עם בן בריתו מלך צור מובאות ספינות וספנים מנוסים ושלמה מנהל סחר חזק וקשרים דיפלומטים ידועים עם ממלכת אופיר ומלכת שבא "וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם" (מלכים א, ט 26).
עד היום לא ידוע היכן ישבה העיר אילת במקרא והיכן ישבה עציון גבר, ע''פ נלסון גליק תל חלייפי היושב על גבול ישראל- ירדן היא עציון גבר שהחליפה את שמה ל'אילת'3.
לפי י. ברסלבסקי הערים אילת ועציון גבר היו שתי ערים נפרדות כאשר העיר איל הייתה למעשה העיר הגדולה ועסקה בדיג ואילו עציון כבר הייתה עיר של עובדי הנמל וקריית נפחים, מקומם אינן ידוע בגלל משטר השטפונות והחול שפקדו את איזור זה לא פעם והעלימו לצערנו את הסימנים למקומות4.
לאחר שלמה המלך נוצר קרע בעם המביא את הממלכה לפירוד אך אילת נישארת סמל ליוקרת השלטון בירושלים!
אך כאשר מעמיק הנתק מדרך הישר למלכי יהודה כך מעבדת אילת את כוחה.
שלטונו של יהושפט בן אסא נכתבת בספר מלכים בדעה מעורבת לגבי תקופת שלטונו, מג וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ אָסָ֥א אָבִ֖יו לֹא־סָ֣ר מִמֶּ֑נּוּ לַעֲשׂ֥וֹת הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְדוָֽד׃ מד אַ֥ךְ הַבָּמ֖וֹת לֹֽא־סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת׃ מה וַיַּשְׁלֵ֥ם יְהוֹשָׁפָ֖ט עִם־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל (מלכים א', כב). מלכותו של יהושפט בן אסא מתוארת כישרה בעיני ה' אך לא לגמרי, שלטונו המעורב של יהושפט ניכרת באחיזתו בעיר עציון גבר ואילת, מט יְהוֹשָׁפָ֡ט (עשר) [עָשָׂה֩] אֳנִיּ֨וֹת תַּרְשִׁ֜ישׁ לָלֶ֧כֶת אוֹפִ֛ירָה לַזָּהָ֖ב וְלֹ֣א הָלָ֑ךְ כִּֽי־(נשברה) [נִשְׁבְּר֥וּ] אֳנִיּ֖וֹת בְּעֶצְי֥וֹן גָּֽבֶר (שם) למלך יהושפט הייתה אחיזה בעציון גבר ובאילת בזכתו צדקתו אך על פי הפסוקים בגלל שלא ביאר את העבודה הזרה ויצר קשר עם אחאב מלך ישראל הרשע לא הצליח להוציא לפועל את תוכניותו לעשות סחר עם ממלכת אופיר כסבא רבה שלו,שלמה המלך.
תחילה נפסק המסחר עם ממלכת אופיר בעקבות כשלונו של יהושפט כפי שהחל שלמה, לבסוף אובדת אילת מידי ממלכת יהודה וכך גם הדרך אליה נופלת לידי האדומים.
עד שעולה המלך אמציה בין יואש ומשנה את כללי המשחק בזירה ממלכתית, ׃ ג וַיַּ֤עַשׂ הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינֵ֣י יְה' רַ֕ק לֹ֖א כְּדָוִ֣ד אָבִ֑יו כְּכֹ֧ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה יוֹאָ֥שׁ אָבִ֖יו עָשָֽׂה: בזכות מלחמותיו של אמציה המסלק את האדומים מנחלת עם ישראל בנגב ועומד על שלו מול ממלכת ישראל נכדו עזריה בן אמציה קוטף את הפירות ומעלה את קרנה של אילת,, כא וַיִּקְח֞וּ כָּל־עַ֤ם יְהוּדָה֙ אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיַּמְלִ֣כוּ אֹת֔וֹ תַּ֖חַת אָבִ֥יו אֲמַצְיָֽהוּ׃ כב ה֚וּא בָּנָ֣ה אֶת־אֵילַ֔ת וַיְשִׁבֶ֖הָ לִֽיהוּדָ֑ה אַחֲרֵ֥י שְׁכַֽב־הַמֶּ֖לֶךְ עִם־אֲבֹתָֽיו׃ לא סתם מצוינת בניית אילת באותו פסוק להראות לנו את מעמדו של מלך שמצליח לחזק את אילת, הוא נכדו של אמציה בן יואש שגם הוא מוזכר בעין יפה.
דווקא כאשר מלך יהודה סוטה מדרך הישר מוזכרת העיר כעונש: א ..( עלה) אָחָ֥ז בֶּן־יוֹתָ֖ם מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ ב ... מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְלֹא־עָשָׂ֣ה הַיָּשָׁ֗ר בְּעֵינֵ֛י ה' אֱלֹהָ֖יו כְּדָוִ֥ד אָבִֽיו׃ ג וַיֵּ֕לֶךְ בְּדֶ֖רֶךְ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְגַ֤ם אֶת־בְּנוֹ֙ הֶעֱבִ֣יר בָּאֵ֔שׁ כְּתֹֽעֲבוֹת֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹרִ֤ישׁ ה' אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ד וַיְזַבֵּ֧חַ וַיְקַטֵּ֛ר בַּבָּמ֖וֹת וְעַל־הַגְּבָע֑וֹת וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃
חטאיו של אחז בן יותם מלך יהודה רבים וקשים, הם הנותנים את האות לאויבי ממלכת יהודה לממש את אזהרותיו של משה בדברו אל העם בספר במדבר: ה אָ֣ז יַעֲלֶ֣ה רְצִ֣ין מֶֽלֶךְ־אֲ֠רָם וּפֶ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֧הוּ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל (על) יְרוּשָׁלִַ֖ם לַמִּלְחָמָ֑ה וַיָּצֻ֙רוּ֙ עַל־אָחָ֔ז וְלֹ֥א יָכְל֖וּ לְהִלָּחֵֽם׃ ו בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא הֵ֠שִׁיב רְצִ֨ין מֶֽלֶךְ־אֲרָ֤ם אֶת־אֵילַת֙ לַֽאֲרָ֔ם וַיְנַשֵּׁ֥ל אֶת־הַיְהוּדִ֖ים מֵֽאֵיל֑וֹת (וארמים) [וַֽאֲדוֹמִים֙] בָּ֣אוּ אֵילַ֔ת וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
למרות המרחק הרב בין ירושלים לאילת נופלת העיר לבני אדום דווקא כאשר מלך יהודה מראה אוזלת יד!
לאחר הסכם בלייק סאכסס נכלל הנגב עד חוף אילת בחלק היהודי מה שלא אהבו כמובן מדינות ערב ומעצמות אחרות ובראשם המשלחת באום של ארה''ב בראשות הרשל ג'ונסון.
מאחר והבין את חשיבות המפרץ שלח דוד בן גוריון את ד''ר חיים ויצמן לשוחח עם הנשיא טרומן בעצמו והסביר לו כמה חשובה הגישה היהודית לשני אוקיאנוסים והציע הסכם פשרה.
חשיבות אילת בימינו
דוד בן גוריון הבין מהתנ''ך שבו עיין תכופות את מעמדה של העיר אילת בהיותו מנהיג העם, כמו דוד המלך לפניו דאג דוד בן גוריון לפתוח את דרך העם אל עבר מפרץ אילת, כמו שלמה המלך עשה כל שביכולתו לפתח את כלכלת המדינה הצעירה עם יבשת אפריקה ומדינותיה, למעשה אוניית הקיטור הראשונה שעגנה אל חוף אילת העברית ב-26.01.50 הייתה באופן סמלי אוניית קיטור שהביאה את רכושם של יהודי תימן לארץ!5
דוד בן גוריון ממחיש לנו שיש לבחור את מנהיגי עמנו בקפידה ועליהם לראות בעיר אילת כמצפון לצורת ההנהגה שלהם, דעיכת העיר אילת תסמל את חולשת המנהיג בעוד פריחתה את עצם כוחו וחזקתו.
כך עלינו למצוא את 'האילת האישית שלנו' מטרה רחוקה וגדולה שההגעה אליה וביצועה הטובה ביותר תשקף לנו את היכולות שלנו ואת תכונותינו הטובות ביותר, מאידך אי עמידה ביעדים וביצוע המטרה תראה לנו היכן נוכל להשתפר והיכן עלינו לחזור לדרך הנכונה לנו על מנת להגיע אל היעד והמטרה.
מקורות:
1. https://he.wikipedia.org/wiki/זמרת_הארץ
2. אילת, הוצאת אריאל, עמ' 110
3. הידעת את הארץ, י. ברסלבסקי עמ' 408
4. שם עמ' 409-410
5. שם עמ'98
