סלע יסוד

סלע יסוד, חשוף, ללא כיסוי, ללא מסכות, ניצב חשוף מליוני שנים וקורא אלינו להסתכל פנימה, לגלות את היסוד שבנו.

סלעי היסוד מעמידים אותנו מול השאלה שלנו את עצמנו מי אנחנו? מה נמצא מעבר לכל המרוץ שלנו בחיים, מעבר ללימודים, לבגדים, לעבודה שלנו. עומדים בדממה הזועת שלהם וואלים אותנו: איכה? מיאתה באמת, מה נמצא אצלך בתוך הלב, על מה אתה חושב, חולם, שואף. כי החיים שלנו סוחפים, לא נותני לנו זמן להתכנס פנימה, לחשוב, לגלות ולהיפגש עם עצמנו –נשמתנו.

בגלל זה ניתנה התורה במדבר דווקא, במקום הפקר. מקום בו אדם מפקיר את כל הקנינים שלו בעולם הזה, נכסים שקליל יחלופו, "אל תירא כי יעשיר איש כי…כי לא במותו יקח הכול, לא ירד אחריו כבודו". ועומד הוא האדם במדבר, הוא וקונו, ומפגש הוא הרבה יותר ישיר, ללא קליפות ומחיצות. מופשל הוא מחומריות החיים ופתוח לקבל, לשמוע. והסביבה כולה מתאימה למצב זה, פשוטה, בלי כיסויים, הצגות מלאה ענווה, עומד כמו שהיא, עם עצמיותה מול אלוקיה, בוראה.

קוראים לנו הסלעים הללו :"הביטו אל צור חוצבתם, אל מקבת בור נוקרתם, הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם". היפגשו עם עצמיותכם, גלו מי אתם. (אורות התחיה לו, נב). עלינו ללמוד לעצור ולהתכנס פנימה אל המקור, לגלות אין באנו, מאיפה חוצבנו, ושם נגלה סלע יסוד חזק, אברהם נקרא איתן. כמו סלעי הגרניט שאנו רואים כאן, חזקים ואיתנים, עומדים מול פגעי הזמן כבר מליוני שנים, מי לא עבר לידם: מצרים, אדומיים, נוצרים ומוסלמים כולם עברו ואינם עלו וירדו. ולנו מבטיח הנביא ישעיה:" כי ההרים יומשו והגבעות תמוטינה וחסדי מאת לא ימוש…" דו מי אתם אומרים לנו הסלעים, גם אם אנחנו נזוז- אתם תישארו. אנו סלעי יסוד, התשתית של כדור הארץ, ואתם – עם קטן ונרדף , ועם זאת אתם עם הנצח. אתם היסוד האמיתי,"מחשבתן של ישראל שקדמה לכל".

ועם שישכח את עצמיותו- ייהפך לשפל ודל, ידעך ויחלש, עד שהמציאות תכריח אותו לשוב אל חייו, "התשובה הראשית היא שישוב האדם אל עצמיותו…"