כסיל וכימה
כסיל וכימה
בשמי ארצנו ניתן לראות מערכות כוכבים רבות, בין המעניינות מבינהן הן אוריון, דמות אדם היוצא לציד ולו קשת, כלב גדול הרודף אחרי אויבו של אוריון השור וכלב קטן הרודף אחר טרף ארנבת ולכל אלת תוקנו כוכבים וסימנים שניתן למוצוא בקלות רבה.
לאוריון סיפורים רבים מתרבויות שונות כנראה בזכות שלושת הכוכבים הבולטים בשורה ישרה ונטויה הנקראים 'חגורת אוריון' שיחד עם 'ריג'ל' 'וסיף' הכוכבים המסמלים את רגליו ניתן למצוא את הצפון בנטייה של 15O מעלות מזרחה.
שמו של אוריון בעברית הוא 'כסיל' , טיפש, קשה מאוד למצוא את הכוכב המסמל את ראשו כי קטן ומאיר חלושות.
כסיל מופיע שלוש פעמים בתנ''ך יחד עם מערכת כוכבים נוספת בשם 'פליאדות' או בשמה העברי 'כימה'. גם הכימה הוא גרם שמימי בולט לעין דווקא בשל היותו קטן ומצומצם אף לעין בלתי מזויינת. למעשה הכימה אינה מערכת כוכבים אלא 'צביר כוכבים' הכוונה לקבוצת כוכבים יחסית צעירה ולכן הכוכבים נראים כל כך קרוב אחד לשני1, הכימה נמצאת כ-444 שנות אור מאיתתנו2.
גם למערכת זו נקשרו סיפורים רבים ואגדות כגון מאהובתיו של זאוס ביוון או אשכול ענבים במסופוטמיה3
ככל הנראה מקור השם הוא 'כימתו' בבבלית ומשמעותה משפחה מה שמראה לנו כבר בעולם העתיק ידעו לקשר את קירבתם, בתלמוד קושרים את המערכת הזו עם הפליאדות היווניות ונתנו להם את האחריות על עצירת הגשמים, ר' יהודה מספר במסכת ברכות (דף נח ע''מ ב') שכדי להוריד מבול על הארץ נטל הקב''ה שני כוכבים מן הפליאדות וכדי לעצור את המבול לקח שני כוכבים מן ההידאות צביר כוכבים נוסף המרכיב חלק ממזל שור הסמוך.
כאמור שני גרמי שמים אלו מופעים בתנך שלוש פעמים ודווקא בדברי חורבן או עצב,
בפעם הראשונה איוב מציין; עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן(ט',ט')
כל פרק זה איוב הביע קושי ומרמור ומביא את שני מערכות אלו כהוכחה לכוחו של הקב''ה והאדם הפשוט לא יכול להתווכח איתו כלל. בפעם השניה איוב מזכיר אותם יחד; הַתְקַשֵּׁר, מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ-מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ. הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל-בָּנֶיהָ תַנְחֵם. (לח, לא).
על פי רש''י ורבא''ע איוב מזכיר כאן הכימה והכסיל כמערכות השולטות על מזג האוויר, ככל הנראה מסיבה זו בתרגום השבעים הומר הכימה ב'כל הדברים' מחשש לעכו''ם והיה המקור למדרש של רבי יהודה בתלמוד. כיום נחשב איוב לאחד מקורות התנ''ך הקדומים ביותר וככל הנראה משתייך לתקופת אברהם אבינו.
איזכרום השלישי של צמד מערכות אלו ממקור מודרני יותר הינו בנביא עמוס;
עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל, וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת, וְיוֹם, לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ; הַקּוֹרֵא לְמֵי-הַיָּם, וַיִּשְׁפְּכֵם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ--יְהוָה שְׁמוֹ. (ה,ח)
ניתן לפרש גם את פסוק גם בתור קישור בין הכוכבים למזג האוויר אך קריאה מלאה של הפרק מראה לנו תמונה קצת שונה ועגומה המתארת את חורבן עמ''י וירושלים.
מספוק יט'; כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי, וּפְגָעוֹ הַדֹּב; וּבָא הַבַּיִת--וְסָמַךְ יָדוֹ עַל-הַקִּיר, וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ
אפשר לחשוב שזה תיאור צויירי של החורבן על הפחד מגזרות קשות על עמ''י אך לבסוף פסוק כו מפרש לנו את כוונת הנביא ; וּנְשָׂאתֶם, אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם, וְאֵת, כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם--כּוֹכַב, אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, לָכֶם.
הנביא עמוס גוער בעם ישראל שלאחר 40 שנה במדבר הגיע לארץ ישראל ולבסוף הוא עובד את הקב''ה לא בדרך הישר אלא על ידי עבודת כוכבים ומזלות! כך פסוק יט' מראה לנו את אותם מזלות שעלול האדם המצטער לפנות אליהם בבקשה לעזרה אך גם הם רק יפגעו בו, כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי, וּפְגָעוֹ הַדֹּב
אלו סימנים מוקרים מזל אריה והדובה הגדולה בעזרתה מוצאים את הצפון, וּבָא הַבַּיִת--וְסָמַךְ יָדוֹ עַל-הַקִּיר, וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ,
אלו שני מערכות כוכבים פחות מוקרות, הבית הוא שמו העברי של 'קפאוס' היושב על ידי קסיופאה וצורתו כבית מופשט, המחבר בין כולם הוא 'דראקו' מערכת כוכבים חשובה ביותר שכן סביבה נקבעים כוכבי הצפון בעקבות תנועת הנקיפה.
המסקנה מכל אירועים אלו שאולי לאדם יש אמונה ומדרשים שלכוכבי הרקיע יש השפעה על חייו במימדים רבים ואכן על פי תורת הסוד יש השפעה ברמות שאינן ברורות, אך על כל צרה או בעיה שלא תבוא על האדם לפנות תפילתו מעלה אל הקב''ה היושב במרומים ולא הכוכבים הניראים לו במרומים.
מקורות:
1. אסטרונומיה, מדריך להכרת השמיים, ד''ר יגאל פת-אל, ע''מ 119
2. https://he.wikipedia.org/wiki/פליאדות_(צביר_כוכבים)
3. אטלס השמיים הישראלי עמ' 245
