משחקי הקן
משחקי הקן
כיום כאשר נצא לטייל בטבע ונזהה ציפור דואה בשמיים מיד יצעקו 'נשר נשר' אך חדי העין יזהו את העיט או הבז או אפילו חסידה. לא סתם קריאות הילדים מצפה לראות נשר כי הרי לימדו אותנו שהנשר הוא מלך העופות וכך גם ניתן לראות בפסוקים, אך עיון מעמיק נותן לנו תמונה קצת אחרת.
אז מי הוא הנשר בטבע?
הנשר אחד העופות הגדולים והמרשימים בארץ ישראל. הנשר המקראי הוא לא סתם עוף דורס הלוכד בטלפיו מכרסמים נסים על נפשם כמו העיט. הנשר הוא העוף הגדול ביותר בארץ ישראל כיום, הוא שוקל בממוצע כ-12 ק''ג ומסוגל לאכול כ-3 ק''ג! רבע ממשקל גופו, ממש סעודת מלכים.
חשוב גם לדעת שהנשר מגיע לבגרות בגיל 7 ועד אז מסתובב להכיר את אזור אגן הים התיכון
שם הוא חי, כן כן ע''פ מחקרים בעזרת משדרים הנשר טס בשבוע מתימן עד ספרד בחיפוש אחר מזון, כאשר הוא מגיע לגיל בגרות מחפש הנשר אתר קינון ישוב לאתר בו בקע. תוחלת החיי של הנשר הוא כ-40 שנה!!
בנוסף לא רק שהוא חוזר אל ביתו המקורי הנשר הוא מונוגמי זאת אומרת שיש לו בת זוג אחת לכל החיים!
אלו אכן תכונות של מלך העופות בנוסף תפקידו של הנשר חשוב ביותר.
הנשר לוקח חלק משרשת הסניטריה של ארצנו.
הכוונה לשרשרת הנקיון של הטבע, כאשר נמצא פגר זרוק טבע, מי בדרך הטבע ומי נטרף מגיעים בשיירה מספר מיני עופות לתפקידיהם.
הראשונה היא אוזנית הנגב, מין נכחד בארצנו,הפותחת את הפגר במקורה העבה והחד, לאחר שתסיים את סעודתה יבוא הנשר ובזכות צווארו הקירח ימשיך לנקות את הפגר מבפנים, אחריו יבוא הרחם וינקה את אחרי כולם. יסלחו לי כמובן שלא הוזכרו עוזריהם היונקים והזוחלים.
כאשר זוהה עוף זה בשם נשר ככל הנראה הסתמכו החוקרים על פסוקיהתנ''ך המתארים את מראהו של הנשר, קָרְחִי וָגֹזִּי, עַל-בְּנֵי תַּעֲנוּגָיִךְ; הַרְחִבִי קָרְחָתֵךְ כַּנֶּשֶׁר, כִּי גָלוּ מִמֵּךְ
(מיכה,א', טז')
הנביא מיכה מתאר לנו מי הוא הנשר, איזה עוף יש בנופי ארצנו שהוא בכל זאת קירח?!
תיאור נוסף הוא דרך התעופה של הנשר, אומנם לאחר סעודה גגדולה לא בטוח שיצליח להמריא כלל אך מספר משלי אנחנו בהחלט קוראים על ייחוד השמור לנשר שלושה המה נפלאו ממני... דרך הנשר בשמים
(ספר משלי, פרק ל', פסוק י"ח). כותב ספר משלי רואה את הנשר שדואה בשמיים ולא מבין מה מחזיק אותו שם כל כך גבוה ממש כמו מלך העופות.
תפקיד של הנקיון איננו מלכותי כלל ואפשר להיחשב כמעלה של מנהיג העושה למען ממלכתו או משימה בזויה, לכן לנשר המקראי יש מתחרה על כס מלכות העופות ועל שמו שלו!
המתחרה על הכתר.
המתחרה על תואר המלוכה הוא עוף דורס מסוג עיט, אזור התפוצה שלו בכל העולם ולו 60 מינים! כולם בעלי מקור כבד וחד ביחס לגודל שלהם. לעיט נולדים שני גוזלים, בדרך כלל הגוזל החזק הורג את החלש. יחוד נוסף הוא שלמיני העיטים יש כסוי מיוחד המגן על עינהם, מהשמש במעופם ומלכלוך שיפגע בעינהם בזמן צלילה לעבר טרף. מין העיט שחי הכי הרבה זמן הוא כ-20 שנה והוא זה שנמצא ברוב סמלי השליטים, מסלאח עדין שבחר בעיט הזהוב ועד ארה''ב שבחרה בעיט הקירח (שלמעשה אינו קירח כלל). בעוד הנשר הוא מין יחיד בסוגו בארץ ישראל המינים הרבים של העיט מתחברים לנו עם פסוקי תנ''ך נוספים בתיאורו של הנשר. הפסוק המתחרה בתיאורו של 'הנשר' במקרא מכווין אותנו לעוף אחר מאשר הציפור הקירחת אוכלת הנבלות, וְאָמַרְתָּ כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר, מָלֵא הַנּוֹצָה, אֲשֶׁר-לוֹ הָרִקְמָה--בָּא אֶל-הַלְּבָנוֹן, וַיִּקַּח אֶת-צַמֶּרֶת הָאָרֶז.(יחזקאל, יז, ג') בצורה הברורה ביותר יחזקאל מתאר לנו נשר שכולו נוצות גם בראשו, נשאלת השאלה לגבי גודל הציפור הכוונה ככל הנראה לעיט הזהוב המקנן בצפון כדור הארץ אך שוהה רבות בארצינו, פסוק המחזק את הטענה לכתר מסביר את צורת התעופה של העיט, הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ: כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה-לּוֹ כְנָפַיִם; כְּנֶשֶׁר יָעוּף הַשָּׁמָיִם (משלי כג ה), משלי קודם תיאר לנו מעוף גובה ורחוק שהכווין אותנו אל הנשר של ימינו, אך הנשר מעופו איטי, הפסוק מתאים לעיט זהוב, שלמרות גודלו העיט נעלם מן העין במעופו בין מצוקי עין גדי. הִנֵּה כַּעֲנָנִים יַעֲלֶה, וְכַסּוּפָה מַרְכְּבוֹתָיו--קַלּוּ מִנְּשָׁרִים, סוּסָיו; אוֹי לָנוּ, כִּי שֻׁדָּדְנוּ. (ירמיהו, ד, יג')
הנביא ירמיה מתאר לנו את הנשר כעוף שממריא מהר ובקלות כך העיט שלא צריך מסלול המראה כמו הנשר של ימינו. כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ
(ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק י"א). אולי התיאור התנ''כי המוכר ביותר הוא נשר אשר לוקח את גוזליו על כנפיו אך למעשה הנשר לא לוקח את הגוזלים שלו על הכנפיים אלא דווקא עיט השמש נצפה עושה פעולה זאת באזור ספרד.
אז מה גזר הדין?!
בסופו של דבר אנחנו לא יודעים למי התכוונה הגמרא כאשר המליכה את 'הנשר' על כל העופות, אבל כאשר אנחנו קוראים בבראשית רבה אנו מבינים מה הייתה כוונתה!
בחזיון המרכבה אנו רואים "ופני נשר לארבעתן" (ספר יחזקאל, פרק א', פסוק י'). יחד עם הנשר על המרכבה נראים גם פני אדם, שור ואריה ר' אבין מדגיש לנו את ארבעת הדמויות האלו הם הבריאות הגאות ביותר והם מופיעות דווקא על המרכבה כדי להוכיח לכל ממלכת החיות שמי שכפוף לאדם, לאריה, לשור ולנשר חייב להיות כפוף ישירות לה'! כך ר' אביון מחזק את עם ישראל בתקופת השבר והקושי תחת העול הרומאי שמנסה לשבור את רוח העם וכמו איוב שמתאר את נפילת הנשר לאחר שעלה גבוה בשמיים כך גם השליט יפול לא משנה מה דעתו ומה סמלו, אם אלו הרומאים שסמלם זה נשר, הפרסים שאלם זה שור ואריה או מצרים שאלם זה פרעה בעצמו!
