שיח הרתם
שיח הרתם
צמח הרתם במסורת היהודית מופיע פעמים מספר יחד עם דמויות חשובות וטומן בחובו אזהרה, צו מצפון חברתי ומובא לנו בשילוב של שני אזכורים: לשון הרע וגחלי הרתם:
"הרותם הזה, מי שמדליקו גחליו אינם כבות."(מדרש תהילים ק"כ) תכונת שיח הרותם היא, כי הוא אינו פוסק מבעירתו, ועל כן גחליו ממשיכים לדלוק משך זמן רב.
ככל הנראה הרתם מפתח גחלים חזקים ומיוחדים בזכות התאמה שפיתח לתנאי המדבר, בזכות התאמה זו הבולטת כל כך היא קרויה על שמו!
'רותמיות'- הכוונה לצמח שמגדל עלים רק בתקופת הגשמים ומיד משיר אותם.
את פרחיו הוא מצמיח בצבע לבן על מנת להימנע מקרינת השמש וגם אותם הרתם משיר לאחר תקופה קצרה. איך צמח הרתם מקיים את חייו ללא פוטוסינתזה?
צמח הרתם פיתח דרך 'לנשום' וליצור סוכרים דרך הגבעולים עצמם! כך שומר על מים ועושה פוטוסינתזה על ידי התאמה זו. ככל הנראה תכונה זו היא הנותנת לו את ייחודו בגחלים ואת צורתו1.
הפקרה או מחאה?
הפעם הראשונה בה מופיע הרתם בתנ''ך היא בספר בראשית עם דמות שנויה במחלוקת תרבותית, כאשר שרה דוחפת את אברהם אבינו לסלק את ישמעאל והגר ממחניהם. הגר יורדת למצרים אך בדרך מתדרדר מצבה ומצב בנה, טו. ויִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן־הַחֵ֑מֶת וַתַּשְׁלֵ֣ךְ אֶת־הַיֶּ֔לֶד תַּ֖חַת אַחַ֥ד הַשִּׂיחִֽם׃ טז. וַתֵּ֩לֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔ה אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמ֣וֹת הַיָּ֑לֶד וַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ׃
לכאורה המעשה של הגר נראה תמוהה ביותר, היינו מצפים מאם להקריב את עצמה למען בנה הרך דווקא בתנאי קיצון או לפחות להרגיע אותו ברגעיו האחרונים ולכן פרשנים רבים מגנים אותה והתנהגותה. אך התיאור המדוקדק, התמוהה ופירושו יכול לשנות לנו את צורת ההסתכלות על המקרה. ובנוף גם התגלות תענה על השאלה למה זכתה בהתגלות המלאך.
השאלה הראשונה היא למה שלא פשוט לכתוב ותשם אותו תחת שיח? במקום שלושה פעולות שונות..?
1. תֵּ֩לֶךְ֩ 2. וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד 3.הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת .
בבראשית רבה פרשה נ''ג מסבירים רבי אמי ורבי מאיר כותבים את תיאורם מעשיה של הגר :
תשלך את הילד תחת אחד השיחים, אמר ר' מאיר שכן דרך הרתמים להיות גדלים במדבר,
תחילה מדגיש לנו ר' מאיר באיזה שיח מיוחד מדובר, הרי הוא הרתם.
א"ר אמי ... ותלך ותשב לה מנגד, נאמר כאן ותשב לה מנגד, ולהלן הוא אומר (במדבר ב) מנגד סביב לאהל מועד, רבי אמי מספר לנו למה בחר הכתוב להשתמש בנוסח זה, 'מנגד' מזכיר לנו את החנייה של בני ישראל במדבר סביב המשכן שבעת החנייההקיפו אותו בנ''י.
הרחק הכא את אומר הרחק כמטחוי קשת, ולהלן את אמר (יהושע ג) אך רחוק יהיה ביניכם ובינינו כאלפים אמה במידה. הא למדנו נגד מנגד, ורחוק מרחוק,
המושג 'הרחק' הוא מושג מוכר על ידי פרשנים כאלפיים אמה שהם קילומטר.
אנו מבינים מהבהרה זו כי הגר לא סתם התרחקה אלא השקיע והלכה רחוק וגם עשתה סיבוב.
על פי חלק מן הפרשנים הכוונה היא להוכיח את הגר, על כך ששמה את עצמה ראשונה.
אך התיאור הנוסף 'כמטוחי קשת', מפנה אותנו לאזכרו של דויד לרתם. מה שאולי יענה לנו על השאלה מדוע שולח הקב''ה מלאך להגר וישמעאל אם היא כזאת דמות שלילית?
געגועים הביתה ושירה סביב המדורה
הפעם השניה שבה מופיע הרותם הוא בתהילים, מזמור קב:
א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:אֶל-יְהוָה, בַּצָּרָתָה לִּי-- קָרָאתִי, וַיַּעֲנֵנִי.ב יְהוָה--הַצִּילָה נַפְשִׁי, מִשְּׂפַת-שֶׁקֶר: מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה
.ג מַה-יִּתֵּן לְךָ, וּמַה-יֹּסִיף לָךְ-- לָשׁוֹן רְמִיָּה. ד חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים; עִם, גַּחֲלֵי רְתָמִים. ה. אוֹיָה-לִי, כִּי-גַרְתִּי מֶשֶׁךְ; שָׁכַנְתִּי, עִם-אָהֳלֵי קֵדָר.
ו רַבַּת, שָׁכְנָה-לָּהּ נַפְשִׁי--עִם, שׂוֹנֵא שָׁלוֹם.ז. אֲנִי-שָׁלוֹם, וְכִי אֲדַבֵּר; הֵמָּה, לַמִּלְחָמָה.
כותב מזמור זה היה ככל הנראה דוד בזמן שגר במחנה פלישתים. על פי חוקרי תנ''ך דוד כותב קטע קצר בעקבות אמירה, שמועה, לשון הרע ספציפי, הוצאת דיבה של שמו.
לאחר רדיפותיו של שאול דויד מוצא מקלט אצל אכיש בן מעוך שליט הפלישתים.
דוד מקבל מבחן, לשלוט בעיר צקלג שהייתה בשטחו של אכיש וכך נבחנת אמינותו. במהלך ארבעת החודשים שבהם שלט דוד בציקלג הוא יוצא לפשוט על שלוש מחנות אויב לעם ישראל הגושרי, הגזרי והעמלקי. לאכיש, הספונסר שלו, הוא מספר שפשט על שטחים בשלטון ישראל וכך משתכנע אכיש שליט הפלשתים כי ''הַבְאֵשׁ הִבְאִישׁ בְּעַמֹּו בְיִשְׂרָאֵל וְהָיָה לִי לְעֶבֶד עֹולָם".(שמואל א כז יב)
אכיש השתכנע דוד נאמן לו לגמרי יותר מאשר שהוא נאמן לעמ''י.
דוד נפגע כל כך מאמירה זו שכותב את מזמור קב, במזמור הקצר הוא מבטא את חששותיו מלשון הרע בעזרת הרתם, ענפיו הישרים מזכירים חצים הנשלחים לרחוק וגחליו מחזיקים אפילו 12 חודשים!
כך הוצאת הדיבה של אכיש בן מעוך עלולה להגיע רחוק ולפגוע בשמו הטוב של דוד במחנה ישראל מבלי שאפילו אכיש התכוון לכך. עוצמת הפגיעה של דוד נראית באיזכור של גחליו של הרתם ומזהיר שמי שנפגע מלשון הרע והוצאת דיבה ישאר פגוע גם אם נראה אחרת כלפי חוץ כמו שנראים גחלי הרתם לאחר בערה, החיבור לחצים מזהיר מן הפגיעה הלא מודעת באנשים רחוקים.
גחלי הרתם מזכירים לנו דמות נוספות שבחרה לומר לשון הרע לא רק על אדם אחד אלא על כלל עם ישראל, בזכות צמח הרותם אנו למדים שאפילו דמות חשובה כמו אליהו הנביא אינו פטור מלשון הרע.
מסעו של אליהו להר סיני
לאחר שנרדף אליהו בידי אחאב וכלל עם ישראל הוא מחליט לצאת לדבר מול ה' ולומר לו שמספיק. הוא מחזיר את התג חזרה. הוא לא מעוניין יותר, אך בדרך מתגלה אליו מלאך הרומז לו אחרת:
ד וְהֽוּא־הָלַ֤ךְ בַּמִּדְבָּר֙ דֶּ֣רֶךְ י֔וֹם וַיָּבֹ֕א וַיֵּ֕שֶׁב תַּ֖חַת רֹ֣תֶם אחת אֶחָ֑ד וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֣אמֶר ׀ רַ֗ב עַתָּ֤ה יְהֹוָה֙ קַ֣ח נַפְשִׁ֔י כִּֽי־לֹא־ט֥וֹב אָנֹכִ֖י מֵאֲבֹתָֽי׃ ה וַיִּשְׁכַּב֙ וַיִּישַׁ֔ן תַּ֖חַת רֹ֣תֶם אֶחָ֑ד וְהִנֵּה־זֶ֤ה מַלְאָךְ֙ נֹגֵ֣עַ בּ֔וֹ וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ ק֥וּם אֱכֽוֹל׃
מבט קצר בשיח הרתם ותיאורו של דוד כחיצים דקים וארוכים מעלה לנו שאלה קשה לגבי בחירתו של שיח הרתם, כמו שהזכרנו בהתחלה הרתם חסר עלים ובעל גבעולים קשים, למה שיבחר אליהו להיכנס דווקא תחתיו לשון ולנוח?
ו וַיַּבֵּ֕ט וְהִנֵּ֧ה מְרַאֲשֹׁתָ֛יו עֻגַ֥ת רְצָפִ֖ים וְצַפַּ֣חַת מָ֑יִם וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖שׇׁב וַיִּשְׁכָּֽב׃ ז וַיָּ֩שׇׁב֩ מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֤ה ׀ שֵׁנִית֙ וַיִּגַּע־בּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר ק֣וּם אֱכֹ֑ל כִּ֛י רַ֥ב מִמְּךָ֖ הַדָּֽרֶךְ׃
'עוגת רצפים' הכוונה ללחם שפשוט זורקים אותו למדורה, ומה שאופה אותו זה הגחלים. בלילה הלחם בעצמו נראה כמו גחל, קשה לזהות בין כל הפסולת המדורה בבוקר וצריך לחפש את הגחל הספציפי שאותו תרצה לאכול כתקום, לכן מסמלת לנו עוגת הרצפים עוני וקושי .
ככל הנראה כותב הסיפור בחר לשכן את אליהו דווקא תחת שיח הרתם לרמוז על לשון הרע שעלול למעוד בו, ומלאך ה' נותן לאליהו דווקא את עוגת הרצפים כדי להזכיר לאליהו את חציו הרתם של דוד בתהילים. אליהו מבין את הרמז לעשות חשבון נפש אם צעדיו הבאים אכן נכונים ומחליט שכן. כך מתמלא בכוחות נפש שמספיקות לו עד ההגעה להר סיני.
ח וַיָּ֖קׇם וַיֹּ֣אכַל וַיִּשְׁתֶּ֑ה וַיֵּ֜לֶךְ בְּכֹ֣חַ ׀ הָאֲכִילָ֣ה הַהִ֗יא אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה עַ֛ד הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽב׃ ט וַיָּבֹא־שָׁ֥ם אֶל־הַמְּעָרָ֖ה וַיָּ֣לֶן שָׁ֑ם וְהִנֵּ֤ה דְבַר־יְהֹוָה֙ אֵלָ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מַה־לְּךָ֥ פֹ֖ה אֵלִיָּֽהוּ׃
לבסוף מגיע אליהו להר חורב ומבצע את שליחותו, ולמרות שדיבר רעה על עמ''י הקב''ה מקבל את דבריו ונותן לו הוראות להמשך.
אז מדוע התגלה מלאך ה' גם להגר?
גחליו של אליהו וחציו של דויד מסבירים לנו שהגר פגועה מסילוקם ממחנה אברהם, אך הכתוב במופרט מסביר לנו שהגר אינה שמה עצמה במרכז אלא את ישמעאל, שנפגע באמת 'מחצי הלשון' הרע שסיפרה שרה אימנו במטרה להטיב עם יצחק אבינו. לכן היא עוזבת את ישמעאל בשיחי הרתם כדי לרמוז למי שימצא אותם לאחר מכן ממה נפגעו ומי באמת הקרבן, זו הסיבה שמתגלה מלאך להגר ,להרגיע אותה, לומר לה שאינה אשמה.
כך אנחנו צריכים לזכור את רמתו של הלשון הרע וקילקולו בחברה שלנו היום. כמה הוא מגיע רחוק, כמה קשה פגיעתו כמו שמראה לנו דוד, כמה קשה להוציא מלשון הרע דבר חיובי כמו מראה המלאך לאליהו ולבסוף הרתם מראה לנו בזכות הגר שכאשר אנו נפגעים מלשון הרע אלינו לא לשים את עצמנו ממרכז ולהבין שלא בנו זה יכול לפגוע אלא הסביבה כולה.
מקורות:
1. מגדיר צמחי ישראל.
