דברו איתנו

למידע נוסף אנא מלאו את הטופס. אנו ניצור איתכם קשר בהקדם.
  • ראשי
  • הדרכה
  • מאמרים
  • שלמה המלך ומכרות הנחושת בתמנע/ הרב גדי הרלינג

אילת וסיני בגבולות א''י לדעת רש''י / הרב גדי הרלינג

נאמר בסוף פרשת משפטים[1]: "וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ:".

 

א.      לאיזה חלק מים סוף מתכוונת התורה?

אפשרות ראשונה - ראש מפרץ סואץ.

אפשרות שניה - ראש מפרץ אילת.

ים פלשתים הוא הים התיכון באזור עזה.

 

אם נאמר כאפשרות הראשונה - הרי הגבול נמתח מסואץ בראש מפרץ סואץ לעזה. משמעות הדבר שרק חלק קטן מצפון סיני נמצא בגבולות א"י, החלק הוא בצורת משולש שצלעותיו הן 1: סואץ - עזה. 2: סואץ - פורט סעיד. 3: פורט סעיד - עזה. אפשרות זו לא מתאימה לגבולות פרשת מסעי שבהם מדובר על מעלה העקרבים, צין וקדש ברנע[2].מאמר אילת וסיני בגבולות ארץ ישראל

אם נאמר שכוונת התורה היא כאפשרות ב', קרי הגבול נמתח מאילת עד עזה. משמעות הדבר היא: א. אילת היא בתוך תחום ישראל. ב. כל סיני הוא מחוץ לגבולות הארץ. דבר זה לא מתקבל על הדעת לשום שיטה. בין לפוסקים ש"נהר מצרים" המוזכר בברית בין הבתרים [3] הוא נחל אל עריש, ובודאי לפוסקים שאומרים שנהר מצרים הוא הנילוס.

 



[1] שמות כג', לא'.

[2] במדבר, לד', ג'-ה'.

[3] בראשית, טו', יח'.

 

 

 

אפשר לתרץ שאלה זו, שבאמת כל סיני הוא מחוץ לגבולות הארץ המיושבת - הארץ המונחלת לשבטים כמופיע בגבולות הארץ בפרשת מסעי[1]. ובאמת לפני הפסוק הנידון "ושתי גבולך וגו'" מתארת התורה את כיבוש הארץ הראשוני שהיה בימי יהושע:  "את אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם וְנָתַתִּי אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף: וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ: לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה: מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ:"[2] אך הארץ המובטחת תגיע עד נהר מצרים שהוא נחל אל עריש (בתוך סיני) או הנילוס, שהוא בצד המערבי של סיני בתוך גבול מצרים.

והנה, לפי תירוץ זה יוצא לנו דבר חשוב מאד למעשה, והוא שאילת נמצאת בתוך גבולות הארץ המונחלת לשבטים, והיא למעשה הגבול הדרומי שמוזכר בפרשת מסעי שהוא 'מעלה העקרבים'[3]. וכך אכן סובר הרב טיקוצ'ינסקי בספר ארץ ישראל[4] שמעלה העקרבים המוזכר בפרשת מסעי היא אילת, בהסתמכו על תרגומו של רס"ג לתורה שאמר שמעלה העקרבים הוא עקבה הסמוכה לאילת של ימינו.[5]

ב. דעת רש"י.

רש"י סובר שנהר מצרים המוזכר בגבולות הארץ המובטחת בברית בין הבתרים3, וגם נחל מצרים המוזכר בגבולות הארץ המונחלת בפרשת מסעי[6] הם הנילוס. את דעתו אנו רואים בספר יהושע[7]:

"ויהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ: זֹאת הָאָרֶץ הַנִּשְׁאָרֶת כָּל גְּלִילוֹת הַפְּלִשְׁתִּים וְכָל הַגְּשׁוּרִי: מִן הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים:"

מסביר רש"י ד"ה "מן השיחור" – "הוא נילוס הוא נחל מצרים הוא סמוך לתחום מקצוע דרומי מערבית של א"י כמו שאמר באלה מסעי ולמדנו כאן שלא כיבש יהושע בחייו כל מיצר הדרומי אלא ממדבר צין הוא ההר החלק העולה שעירה עד הנילוס הוא תחום עזה האמור למעלה מקדש ברנע עד עזה:" עכ"ד. העולה מדברי רש"י: א. נחל מצרים הוא הנילוס.

ב. הנילוס הוא לא רק הגבול של הארץ המובטחת, אלא גם הגבול של הארץ המונחלת.

ג. יהושע היה אמור לכבוש עד הנילוס ולהנחילו לשבטים, אך בחייו לא הצליח לכבוש ונשאר כיבוש זה לשבט יהודה.

נשאלת השאלה: הרי אורך הנילוס הוא אלפי קילומטרים. א"כ, לאיזה חלק מהנילוס מתכוונת התורה לפי רש"י כגבולה המערבי-דרומי של הארץ?

והנה, עה"פ :" וַיַּהֲפֹךְ ה' רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם:"[8] נמצא פירוש רש"י מופלא[9], שמתיר לנו את ספקותינו בנוגע לכל השאלות הנ"ל. וזה לשונו: "  אומר אני שים סוף היה מקצתו במערב כנגד כל רוח דרומית וגם במזרח של ארץ ישראל, לפיכך רוח ים תקעו לארבה בימה סוף כנגדו.(הקרוב למצרים, היינו מפרץ סואץ. ג. ה.) וכן מצינו לעניין תחומין, שהוא (ים סוף) פונה לצד מזרח, שנאמר (שמות כג לא) מים סוף ועד ים פלשתים, ממזרח למערב, שים פלשתים במערב היה, שנאמר בפלשתים[10] יושבי חבל הים גוי כרתים": עד כאן לשון רש"י.[11]

רש"י מסביר שים סוף נמצא גם בצד דרום-מערב וגם בצד דרום- מזרח של א"י. בצד מערב ים סוף מדרים לכל רוח דרומית. לענ"ד נראה שהמילים :" כנגד כל רוח דרומית" שברש"י מתייחסות גם לצד המזרחי של ים סוף. (מפרץ אילת). והמילים :" של ארץ ישראל " מתייחסות גם לצד המערבי של ים סוף (מפרץ סואץ). משמעות הדבר, שכל אורך מפרץ סואץ וכל אורך מפרץ אילת הם הגבולות הדרומיים של א"י. כעת הסתכלו נא במפה המצורפת ואמרו האם אין כוונת רש"י לומר שכל אורך מפרץ סואץ וכל אורך מפרץ אילת שנפגשים בראס מוחמד הם הגבול של א"י מדרום מזרח, מדרום מערב, ומדרום. במילים אחרות, כל דרום סיני (ובודאי גם צפונו) הם בתוך גבולות א"י!

ג. "מים סוף עד ים פלשתים"

בפירוש רש"י שמות י,יט, שצוטט לעיל בפרק ב' מבואר בפירוש, שים סוף המובא בפסוק זה הינו זה שבגבול מזרח של א"י-היינו מפרץ אילת. כפי שנאמר שם "וכן מצינו לעניין תחומין שהוא (ים סוף) פונה לצד מזרח שנאמר "ושתי גבולך מים סוף עד ים פלשתים". לאור כל האמור, כיצד נשרטט את קו הגבול של א"י מים סוף עד ים פלשתים? הרי ביארנו שרש"י נוקט כאפשרות ב' (פרק א'), שים סוף שבפסוק הוא מפרץ אילת. ואם נמתח קו גבול בין אילת לעזה, אזי הוצאנו את כל סיני מגבולות הארץ. והרי לעיל הוכחנו שבודאי רש"י לא סובר כך? לכן נראה לענ"ד שלפי רש"י, חייבים להסביר שאין משמעות הפסוק :"מים סוף עד ים פלשתים" היא שנמתח קו גבול ביניהם, אלא כוונת התורה לומר שהגבול הדרומי של א"י יתחיל בים סוף ובסופו של הגבול, יגיע עד ים פלשתים, לאחר שיסוב הגבול בדרכים שונות בצדדים: דרום מזרח, דרום, ודרום מערב, עד הגיעו בים פלשתים לגבולה המערבי של א"י. כמו שנאמר בסוף הדיבור של רש"י במכת ארבה:" שים פלשתים במערב היה כו' ".

 

אם כן, קו הגבול לפי רש"י הינו: מאילת שבראש מפרץ אילת, דרומה מערבה לראס מוחמד שהוא הקצה הדרומי ביותר של סיני. משם פונה הגבול צפונה מערבה עד סואץ העיר שנמצאת בראש מפרץ סואץ. משם ממשיך הגבול צפונה וקצת מערבה עד שנפגש עם נחל מצרים הוא הנילוס באחת מזרועות הדלתא של הנילוס הנקראת " הזרוע הפילוסית", זרוע זו אינה קיימת בימינו, אך לדעת החוקרים הגיעה בזמן ההוא עד לצפון תעלת סואץ. ועם הנילוס ממשיך הגבול צפונה עד הים התיכון. לאורך שפת הים- התיכון ממשיך הגבול מזרחה עד עזה שהיא 'ים פלשתים' וזה הפירוש של "מים סוף "(אילת) עד ים פלשתים (עזה)"

ואח"כ ראיתי בכוזרי (ב',יד'), שפארן וסיני הם בתוך גבול א"י. ובפירוש "קול יהודה"[12] לאחר שמביא פרוש רש"י במכת ארבה, אומר שים סוף הוא גבול א"י, והוא מקיף את סיני משלושת צדדיו. אם כך, אוכל לברך: ברוך שזיכני לכוון לדעת גדולים בהבנת פירוש רש"י.[13]

 

ד. מתי תתממש ההבטחה "ושתי גבולך וכו' "?

מפשטות הפסוקים שלפני הפסוק הנ"ל משמע שמדובר על כיבוש ראשון שבימי יהושע, כיבוש אותו בנ"י מתכוונים לבצע מיד אחרי מתן תורה. ואליו מתכוונים כעת הפסוקים בפרשת משפטים  לפני חטא העגל: "את אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם וְנָתַתִּי אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף: וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ: לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה: מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ: וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ: "[14].

אמנם אפשר להבין שלא יגיעו לכל הגבול המתואר בשנה אחת, אלא לאט לאט, אך בפשטות מדובר על כיבוש יהושע. ובאמת מפירוש ספורנו על פסוק זה משמע שמדובר על כיבוש יהושע וזו לשונו[15]:          "כי אתן בידכם את יושבי הארץ, וגרשתמו. הדבר מסור בידכם, ואתם אל תתעצלו בזה, כמו שהעיד בהם יהושע באמרו 'עד אנה אתם מתרפים לבא לרשת את הארץ אשר נתן לכם ה' אלהי אבותיכם"[16] וזו לשון המלבי"ם: "[17]...ר"ל שיהיו במספר רב עד שכ"א יחזיק בנחלתו, כי גבולך יתפשט מים סוף עד ים פלשתים, ואז אתן בידכם את יושבי הארץ בענין שיגרשו מן הארץ, באשר אתה תוכל לישב תחתיהם ולא תהיה הארץ שממה:[18]" עכ"ד.

 

ה. פירוש רש"י במכת ארבה.

מדוע לא הסתפק רש"י בפירוש במכת ארבה להסביר שהארבה נתקע בים סוף שקרוב למצרים? (היינו מפרץ סואץ), מדוע ממשיך להסביר שלים סוף ישנו עוד חלק בצד במזרחי של א"י? נראה לענ"ד בפשטות, שרש"י רוצה להסביר לנו מהו הגבול הדרומי של א"י, ולומר שהוא כולל את כל סיני.

אך נשאלת השאלה: מדוע רש"י מפרש את הפסוק:" ושתי גבולך מים סוף עד ים פלשתים" כחלק מהסבר גבולה הדרומי של א"י, במכת ארבה, ולא מחכה עד סוף פרשת משפטים ששם מקומו. ובאמת בפרשת משפטים, רש"י אינו מפרש פסוק זה כלל, אלא מבאר רק את המילה "ושתי"?

נראה לענ"ד לומר "על דרך האפשר", שמחיבתו הגדולה של רש"י לארץ ישראל[19], מנצל את ההזדמנות הראשונה, שבה מוזכר בתורה ים סוף, וכביכול "לא יכול להתאפק", ומפרש את גבולה הדרומי של א"י. ולכן מזכיר בפרשת ארבה גם את מפרץ אילת במזרחה של א"י.

 

יהי רצון שתתממש תפילתנו "ותטענו בגבולנו" בגבול הדרומי ובכל גבולות א"י, במהרה בימינו.

 

 



[1] אך אין פירוש זה עולה בקנה אחד עם פירוש רש"י שיובא להלן.

[2] שמות כג', כז'-ל'.

[3] במדבר לג', ד'.

[4] עמודים פב'-פג'.

[5] וכן שמעתי מהרב יעקב לנזר שליט"א,רבה של בני נצרים שהיה מראשוני הגרעין התורני של "אל עמי" באילת. כששאלו את הרב מרדכי אליהו זצ"ל אודות המגורים באילת, נופף בידו הרב מספר פעמים כאומר 'נו,נו, קדימה' ואמר "רב סעדיה גאון, רב סעדיה גאון".

[6] במדבר לג', ה'.

[7] יהושע, יג', א'-ג'.

[8] שמות י', יט'.

[9] ד"ה "ימה סוף".

[10] צפניה, ב' ,ה'.

[11] וכן רשב"ם וחזקוני מפרשים שמדובר בים סוף שבמזרח א"י, היינו מפרץ אילת.

[12] עמ' 72 למטה.

[13] ולא זכיתי להבין מדוע בחומשים המודפסים עם פירוש רש"י, מצוירת בסוף הספר מפה של גבולות הארץ (גם המובטחת) כשהגבול הדרומי עובר קצת דרומה מים המלח, בקו ישר ממזרח למערב עד נחל אל-עריש או עד הנילוס. ויותר מזה לא הבנתי את פירוש "שי למורא" על פירוש רש"י (במכת ארבה(, שרוצה לחזק את המפה המקוצרת הזאת, ולהצילה מהקושיה מהפסוק "ושתי גבולך מים סוף כו'" ואומר שאולי בזמן ההוא, ים סוף הגיע יותר צפונה מאשר היום, עד קצת דרומה מים המלח. פרוש זה אין לו סימוכין בשום מפרש, ובנוסף לכך, מבחינה גיאולוגית וגיאוגרפית לא ידוע שבתקופת משה רבנו הייתה תופעה כזו. ולא עוד, אלא שלפי פירוש זה צריך לשנות את כל הבנתנו במסלול בנ"י במדבר.

[14] שמות, כד', כז'-לא'.

[15] ספורנו -שמות,כג' ,לא'

[16] יהושע יח', ג'

[17] פסוק כ"ט, ד"ה "לא אגרשנו"

[18]האם ניתן להסיק מהמילים "יחזיק בנחלתו..מים סוף" שסובר המלבי"ם שתחום הארץ המונחלת לשבטים מגיע עד אילת? (כרס"ג בתרגומו וכפסיקת הרב טיקוצ'ינסקי)

[19] אפשר לראות חיבה זו מהעובדה שרש"י מתחיל את פירושו עה"ת (בראשית,א,א) בהסבר שייכותנו וקשרנו האלוקיים לא"י.