דברו איתנו

למידע נוסף אנא מלאו את הטופס. אנו ניצור איתכם קשר בהקדם.

קריעת ים סוף

הבוקר אמרנו בתפילה את שירת הים, מה המשמעות של שירה זו, למה אומרים אנו אותה כל יום?
מהי בכלל המשמעות העמוקה של קריעת ים סוף, מעבר לנס ההצלה המיוחד שהיה שם?

עלינו לברר שקריעת ים סוף הייותה אירוע מרכזי בתהליך של יציאת מצרים. קריעת הים לא באה רק כי היה צורך בכך, יש כאן תהליך שעם ישראל עובר עד לשירת הים.

עניינה של שירת הים הוא קבלת עול מלכות שמים, "ומלכותו ברצון קבלו עליהם", וכן מסיימים בשירת הים: "כי לה' המלוכה". "נכון כיסאך מאז"- מאז שירת הים יש את מושג מלכות ה'.

אנו כיום ממשיכים עם אותו עול שקיבלנו אז ומקבלים אותו גם היום.

ישראל נקראים עברים ע"ש אברהם העברי - שהיה מעבר אחד וכל העולם מעבר אחר. המהר"ל מביא שישראל נקראים עבריים על שם שעברנו בים סוף.  את הכינוי הזה אנו מאמצים כאז כן היום. כל מי שעבר את ים סוף הוא מקושר למסר הזה, לעבריות. וכל יום יהודי שקורא את שירת הים צריך לחוש כאילו הוא עומד על הים. עלינו לזכור שאז הפכנו לעם," היום הזה החילות להיות לעם".

מה המשמעות של קריעת הים? הים מבטא את זרם החיים ללא מעצורים ורצון לקבל צורה מסוימת, שייכות למשהו. למים אין צורה עצמית והם יתאימו את עצמם לכלי בו הם נמצאים, הם מבטאים את החומריות המתגלה ללא גבולות. העולם נוהג כטבעו, כל האנושות הייתה משועבדת לטבע, העבודה זרה בתקופה הקדומה הייתה לאיתני הטבע. המשמעות היא שחוקי הטבע הם המסגרת של העולם ואנחנו משועבדים להם- לגוף ולחומר. האויב הגדול של הים הוא היבשה, ישנה שלילה של חופש התנועה המימי. המים הראשונים שהופיעו בעולם היו ללא גבול, עד ליום השלישי בבריאה שאז באה התערבות אלוקית שעוצרת את שטף המים ע"י יצירת היבשה, " יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה".

הגמרא בר"ה אומרת שביום השלישי "הכין תבל לעצתו"- לעם ישראל, נוצרת אפשרות להגדיר הגדרות, ליצור אופי מסוים במציאות. כי באמת בעולם של הקב"ה יש צורך לעצור כדי לשייך את כל זה, לתת לזה שם ע"י היבשה. וזהו עם ישראל שמביא לעולם תרבות אחרת, הנשמה היא העיקר ולא החומר, נשמת האדם אינה תלויה בחומר והיא מופיעה לפניו ואחריו.

"רוקע הארץ על המים", הקב"ה כל יום עושה את הברור הזה ומבחין בין הארץ למים. וזהו חלק מהברור האנושי המוטל עלינו, יש תפקיד לזרימת המים ומי שלא יודע לתת שם למים- נשטף בהם, צריך לדעת איך להיכנס למים ולהשתמש בהם. ועם ישראל נכנס לים, ובזכות אברהם שבקע עצי עולה- אני בוקע להם את הים, הוא הסיבה לבקיעה.

זרימת החיים אומרת לאהוב את יצחק, אך אברהם מבקע את העצים כביטוי והגדרה של המציאות, ענינו לקרוא שם לחיים, לזרימתם. וכך גם עם ישראל שבא וקורע את הים, לוקח את העוצמות הכי גדולות ומגדיר אותם, עובר בתוכם ומבחין בכוח של כל צד. ואכן הולך ומתברר, עם ישראל יכול לעבור בתוך הים ולהישאר ביבשה, יש יכולת כזאת במציאות להתגבר על הים, על מוגבלות החיים, ומי שמתנגד לזה אז הוא טובע, החומר שהוא כ"כ מאמין בו, בסופו של דבר זה מה שמשקיע אותו ומכלה אותו. והמציאות הזו של בקיעת הים, זה היה ברור עולמי, "כל מימות שבעולם נבקעו", כל המים שהיו בעולם נחצו, התברר במציאות משהו חדש שלא היה עד כה. ולכן "הים ראה וינוס", מפני בני ישראל, מפני עם שהולך בדרך להר נחלתך, הים נס כי באמת הוא משועבד לרוח, לישראל. ולא רק שהוא נס, הוא גם משתעבד לישראל ומציל אותם בהטבעת המצרים.

יש כאלו שמגיבים אחרת, "אז נבהלו אלופי אדום", כיוון שיצאו ישראל מן הים- כינס עמלק את כל אומות העולם". ישנה מלחמה על מהות העולם, האם הוא ים או יבשה, הזהות הזו שמתבררת בים סוף היא נושא המאבק האמיתי של העמים בנו. צריך הרבה שמחה ורוממות של קדושה כדי לנצח במלחמה הזו, "בשמחה רבה ואמרו כולם", והרבה אמונה כמו משה שהרים ידיו במלחמה עם עמלק, "ויהי ידיו אמונה".

"שירה חדשה שבחו גאולים לשמך על שפת הים, יחד כולם הודו והמליכו ואמרו…", גם אנחנו היום עוברים את אותו תהליך של הליכה בין גזרי ים סוף, עם שהולך ומגלה שהחומר נקרע מפני הרוח, ושירה חדשה נישאת בפינו להודות לה' על הכוחות שהוא נותן לנו בדרך גאולים זאת העולה מעלה מעלה, והולכת ומבררת את הקשר בין ים סוף וירושלים.